.jpg)
אפרת (פפי) שלנו
אפרת קולר מלמד 1977-2023
היתה חונכת ומורה אהובה
לפעמים יש מורים שהם הרבה יותר ממורים. מורים שלא רק מרחיבים את תחום הידע שהם מלמדים בו, אלא גם מרחיבים את נפשם של הילדים. מורים שמצליחים לראות את הילד.ה שלך מעבר לצלצול של תום השיעור, מורים שיוצרים קשר שהוא הרבה מעבר לקוגניציה.
אפרת הייתה מורה-שליחה כזו, עבור הילדים שלנו, עד שבשנת 2022 היא נאלצה לעזוב אותנו למאבק בסרטן. פחות משנה לאחר מכן, בפברואר 2023, נפרדנו ממנה בכאב רב.
בהתכתבויות של אפרת איתנו ההורים, נכחה כל הזמן הדאגה שלה לעולם הרגשי של הילדים, ולא התעסקות בהישגים או ב"התנהגות". אם היא הרגישה שלילדה היה יום קשה עם החברות, או שילד עובר איזו סערה פנימית, זה מה שהיה חשוב לה; לשתף, להחזיק ולתקשר, ובכך היא הייתה ממש שלוחה הורית בבית הספר.
הידיעה שהיקרים לנו מכל נמצאים תחת העיניים הכי טובות ומיטיבות היא מתנה יקרת ערך ועל כך לעולם נכיר תודה לאפרת, שמבטה הרואה חסר לנו ואין לו תחליף.
יהי זכרה ברוך.
על אפרת, מתוך דף אנשי הצוות באתר בית הספר
בעלת תואר ראשון באומנות רב תחומית מאוניברסיטת תל אביב. בוגרת לימודי חינוך וולדורף ולימודי הסבה להוראת אנגלית.
אל החינוך הגעתי בהדרגה, למרות שזה תמיד היה שם באופק, מעיניי היו בקריירה אחרת (עיצוב והפקה).
זה התחיל אצלי בטעימה של למידה מסוג מופלא ואיכותי בביה"ס התיכון בו למדתי (בית ספר בינלאומי בסינגפור), ואז הבנתי שיש חיה כזו – למידה מרתקת, יחס אישי, ואנשי מקצוע שבאמת אוהבים אנשים ואת עבודתם.
זה המשיך בעת הפיכתי לאם, או אז החינוך החל לחדור אט אט "בדלת האחורית", במעין חינוך ביתי משלים שהענקתי לילדיי, מתוך רצון להשאיר אצלם את יצר הסקרנות, היצירתיות והפתיחות המחשבתית.
ומאז אני במסע ליקוט של דרכי הוראה. בכך אני נעזרת בגישות חינוכיות מגוונות: וולדורף, מונטסורי ורג'יו אמיליה. את כל אלו מערבבת בקלחת חמה של אהבה, סקרנות וכבוד. ובכל העת, נותנת לילדה שבי להאיר את הדרך, אוספת, מחברת ומרכיבה את הדרך שנכונה בעיני להוראה יצירתית ומכבדת, ולזכות שלי, כמבוגר שעובד עם ילדים, לאפשר למידה שהיא יצירתית וחוויתית, כזו שתאפשר לנו לקחת אותה כצידה לדרך.
איך אהבה קשורה לכוס תה
דן אלימלך, כיתה ה', 2022
אפרת (פפי) הייתה מורה לאמנות בבית ספרנו.
היא הייתה מורה מצחיקה, מעניינת, שהפגינה הרבה יופי גם חיצוני וגם פנימי, עם אובססיה לארנבים ואכפתית, והיה מאוד כיף ללמוד איתה.
כל הקהילה אהבה אותה. היא יזמה פרויקטים מדהימים ושיעורים מעניינים שלא רוצים להחמיץ.
אני זוכר אותה מגיעה לבית הספר בדיוק בצלצול עם הספל שלה. ותמיד שמישהו לא הרגיש טוב, או רב עם ילד אחר, היא תמיד באה עם חיבוק אוהב ועם כוס תה.
בתחילת 2023, היא חלתה במחלה קשה ונדירה, אנחנו הופתענו מזה, דאגנו לה ורצינו לבדוק מה שלומה.
כעבור 7 חודשים המצב החמיר ולאחר קצת זמן קיבלנו הודעה שאפרת שלנו נפטרה. למחרת בבית הספר דיברו עמנו על פטירת אפרת, כל אחד ואחת סיפר על הזיכרונות שלו ממנה. היה לנו קשה עם זה, ועדיין קשה לנו עם זה.
רציתי לספר לכם עליה כדי שתבינו מה היא אהבה, ואיך היא קשורה לכוס תה.
תודה לכם מקום לגדול, על הזכרון, האהבה, ההנצחה של אפרתי שלנו.
אין מילים להביע את תודתנו לכם.
תמכתם ואהבתם לכל אורך המסע.
המסע של אפרתי/ טטי/ טטוש'קה שלנו כמורה במקום לגדול.
הייתם שם כל הזמן, תמכתם חיזקתם אהבתם.
תודה לכם על התמיכה ברגעים הקשים.
תודה לכם על הזיכרון.
תודה על האהבה.
תודה למקום שהיה לה בית שני.
תודה לתלמידים המדהימים.
תודה להורים.
❤🦄🐰
Efrat my cousin, my first best friend.,even though we lived far we always remained close…my visits to Israel / the maps she drew for me so it would be easy to get around were so special to me .I will miss her laugh most of all
To the sister I never had I miss you more than I put into words.
Adva
פפי האהובה, איזה אדם קסום היתה. אני זוכרת שיחות איתה, כביכול שיחות מסדרון קצרות, אך אלו היו שיחות אמיתיות בהן שיתפנו זו את זו, עודדנו ותמכנו, הרבה רגש היה בפפי. החיוך המקסים שלה והמילה הטובה תמיד ייזכרו.
מרגש כל כך! עצם החשיבה, ההשקעה והביצוע רק מצביע עד כמה אפרת הטביעה חותמת.
את אפרת לא הכרתי אלא את אחותה רחלי.....לצערי הכרתי אותה מעט דווקא במותה.
לא רק שהדמיון החיצוני ביניהן מדהים, מהכרותי את רחלי אני לא מתפלאה על גודל הנתינה, האיכפתיות, הלב שנפתח ומלא בחמלה שמתואר על אפרת, לא סתם אומרים חינוך ומה שמגיע ונשאר במשפחה.
יש גם שוני וכנראה לא סתם, מהמקום הזה שאפרת ז"ל אמא מדהימה לילדים ולא רק פרי ביטנה אלא ילדים שמעריצים וסוגדים לחינוך שבא מהלב.....
היקום זכה לקבל מלאכית וכמה מנחם ומרגש לראות הנצחת מורשת ערכית של הכרת ויישום הטוב.
❤️🙏🙌
אפרתי אהובה שלי,כמו פיה ,שפיזרה מסביבה כל כך הרבה אהבה,רגישות לזולת ולסביבה,תמיד סיפרה לי על כל מיני פרויקטים שעבדה עליהם,כמה הייה חשוב לה להקנות לילדים,את האהבה לטבע,לסביבה.כמה מיוחדת שאת ,כל כך קשה לדבר בלשון עבר ,אפרתי את חסרה כל כך ,קרןאור שלי,יש כל כך הרבה
מה לספר עד כמה מיוחדת את .עד כמה היית מיוחדת להרבה מאוד אנשים אוהבת אותך ,הלב כואב ומתגעגע 💔❤️
הלב מתכווץ בגעגוע לנוכחותך השופעת חיים ואופטימיות, ליופי שבך שגרם לדברים להיות יותר יפים יותר מרגשים ויותר קסומים. לעולם נודה על הזכות להכירך ולקבלתך כחונכת לביתנו.
החיוך של אפרת ישאר אתנו תמיד!
היא היתה מורה נהדרת, מחנכת אהובה וקשובה ואישה מקסימה וכייפית 🧡
מרגש ועצוב כל כך. תודה לכם