החינוך הדמוקרטי התפתח בשנות השמונים של המאה העשרים, ונבע מזרם החינוך הפתוח של שנות השישים. ב"מקום לגדול" מתקיימת גישה חינוכית המשלבת בין עקרונות החינוך הדמוקרטי לבין הפדגוגיה של החינוך הפתוח תוך שמירה על זכויות היסוד של הילד.

ישנם מאפיינים רבים שהם ייחודיים לבתי"ס דמוקרטיים. המרכזיים שבהם: ביה"ס מנוהל במשותף ע"י מורים, תלמידים והורים. לכל ילד יש חונך מבין אנשי הצוות שמכיר אותו לעומק, מלווה אותו ומסייע לו. הילדים (בכיתות ג'-ו') בוחרים את מערכת השעות האישית שלהם בליווי ותמיכת החונך. מרכזי למידה פתוחים מתקיימים לצד השיעורים ומאפשרים למידה עצמית של תכנים בדרכים מגוונות. השיעורים הנם רב-גיליים – פתוחים למספר שכבות גיל. החופש לבחור את נושאי הלימוד ואת אופן הלימוד מאפשר לילדים ללמוד מתוך רצון והנעה פנימית, ועוזר להם למצוא את התכנים ושיטות הלימוד הקרובים ללבו של כל ילד ומתאימים לכישוריו הייחודיים. שוויון הזכויות והשיתוף בניהול ביה"ס מטפחים את תחושת האחריות והשייכות לביה"ס, וכן מקנים מיומנויות חשובות שמתפתחות תוך כדי עבודה אמיתית שמתלוות אליה סמכות ואחריות.

בבית ספר דמוקרטי פועלים מוסדות דמוקרטיים כגון: אסיפת הילדים השבועית בה מועלים לדיון נושאים מחיי בית הספר ומעולם הילדים, ומתקבלות החלטות . ההורים מוזמנים להשתתף באסיפה ואף להעלות נושאים לדיון. ועדת פתרון בעיות המתכנסת מידי יום - הועדה מורכבת מילדים שעברו הכשרה ומאיש צוות. תפקידה לעזור לפונים אליה למצוא פתרונות לסכסוכים ובעיות שעלו במהלך יום הלימודים. אסיפת העמותה בה חברים כל ההורים, מתכנסת מספר פעמים בשנה, על מנת לדון ולהחליט בנושאים הקשורים בתפעול בית הספר והעמותה. ועדות שונות, שבהן חברים ילדים, הורים ואנשי צוות, אחראיות על היבטים שונים בתפעול ביה"ס כגון ועדת טיולים, ועדת אירועים, ועדת עיתון ועוד.

בתחילת השנה כל ילד בוחר חונך מבין אנשי הצוות ושניהם מקיימים פגישת חונכות אישית, פעם בשבוע. החונכות האישית מאפשרת מפגש בין ילד לבין איש צוות האחראי להכיר אותו לעומק וללוות אותו בדרכו, לחזק אותו, ולהיות עבורו דמות תומכת, מגינה ומתווכת. כל זאת מעמדה שוויונית שאינה שיפוטית. החונך עוקב אחר התהליכים שהילד עובר גם עם אנשי הצוות האחרים, ונמצא בקשר אישי עם ההורים בכל הקשור לילדם בבית הספר ומחוצה לו.

בכיתות א'-ב' מערכת השעות מובנית עם שיעורים בסיסיים (שפה, חשבון, מדעים, אנגלית, ספורט) ועם מרחבי זמן מוגדרים שבהם מוצעת בחירה מתוך היצע קטן של שיעורים חווייתיים לבחירה (לדוגמה: חלילית). החל מכיתה ג' התלמידים מרכיבים את מערכת השעות האישית שלהם. בתחילת השנה מתפרסמים הקורסים, בדומה לאוניברסיטה. הילדים מתנסים בתחילת השנה בכל הקורסים (תקופת "טעימות") ולאחר מכן מרכיבים, בעזרת החונך האישי וההורים, את מערכת השעות אליה יהיו מחוייבים במהלך שנת הלימודים.

נתחיל מהסוף: איננו מאמינים בהשפעתה הטובה של למידה מתוך כפייה. לא נושיב ילד בכוח על הכיסא. במובן זה באופן תיאורטי ילד יכול לבחור שלא ללמוד. אבל… (ויש כאן אבל גדול!)... כאשר ילד מביע התנגדות ללמידה מתחיל תהליך מקצועי של בירור הסיבות להימנעות. החונך האישי יברר מול הילד, מול הוריו ולעיתים מול גורמים מקצועיים אחרים, וברוב המוחלט של המקרים נמצא שהסיבה להימנעות נפתרת כאשר מדברים עליה, לאחר תקופת התנסות או באמצעות התאמות מערכתיות שהחונך יכול להציע. התנגדות ללמידה היא רק התחלה של תהליך ולא סופו.

אנו מאמינים שהבחירה חשובה ושמתלווים אליה יעדים חינוכיים ראשונים במעלה: היכולת להבין את השלכות הבחירה שלנו (בעקבות חקר וחשיבה), היכולת לבחון כיצד נרגיש ונתמודד עם ההשלכות (בעקבות היכרות את עצמנו), היכולת להכריע בין אפשרויות מתחרות (בעקבות זיהוי הערכים העומדים בבסיסן) והיכולת לקחת אחריות על בחירה. ילדי כיתה א' מגיעים אלינו כשיכולות אלו אינן מפותחות. על מנת לתרגל ולפתח אותן אנו מציבים בפניהם בחירות מצומצמות תוך ליווי והצבת גבולות ברורים: בחירה מתוך היצע קטן של שיעורים במספר מצומצם של שעות, בחירה בתוך השיעורים, למשל בין פינות עבודה שונות, וכן בחירה להשתתף בוועדות ובמיזמים. עם הזמן ועם ההתפתחות האישית מרחב הבחירה הולך ומתרחב. מכיתה ג והלאה ניתן לתלמידים חופש מלא בהרכבת מערכת השעות שלהם מתוך היצע קורסים.

לאחר קביעת מערכת השעות האישית בתחילת השנה הילד מחוייב אליה למשך כל השנה. המורים מבצעים מעקב נוכחות ומעדכנים את החונך במידת הצורך. כאשר ילד לא נכנס לשיעורים החונך האישי מברר את הסיבה לכך. לעיתים מדובר בקושי התארגנות או בקושי לימודי אחר ואז אנו מציעים את העזרה על מנת שיצליח להיכנס לשיעורים. לעיתים מדובר בחוסר לקיחת אחריות על מערכת השעות (למשל הילד מעדיף לשחק בחצר) ובמקרה זה נעשית עבודה עם הילד. לעיתים הילד יצטרך לעבוד עבור הזכות להישאר בשיעור.

לילדי הגן השפעה רבה יותר על התהליך הפדגוגי מאשר בגנים רגילים. למשל: הם מנחים מפגשים (ביחד עם מבוגר), בוחרים נושאים שעובדים עליהם בגן באמצעות הצבעה, שותפים בעיצוב הסביבה הלימודית הפיזית, משתתפים בבחירת יעדי טיולים. בנוסף, מעצם היותם חברים בקהילת ביה"ס הם משתתפים בכל התהליכים הדמוקרטיים שקורים בביה"ס (כגון דיוני הפרלמנט), יכולים לשהות במרכזי הלימוד של ביה"ס ועוד.

השיעורים והפעילויות בביה"ס פתוחים למספר שכבות גיל. חלקם פתוחים לכל ילדי הגן וביה"ס. רב-גיליות מאפשרת חופש פעולה ללא מדידה והשוואה, ללא צורך להוכיח ולהתחרות. רב גיליות עוזרת ומשחררת את הילד לפעול מתוך עניין אמיתי, להכיר ביכולות עצמיות ולפתח כישורי חברה עמוקים ורחבים. יחד עם זאת, קיימים שעורים שההשתתפות בהם תלויה בדרישות סף כגון השתתפות בשיעור אחר.

כן. יש אינטראקציה רבה בין ילדי ביה"ס לילדי הגן. ילדים מביה"ס מגיעים לשחק בגן ומעבירים פעילויות בגן. פעילויות רבות פתוחות הן לילדי הגן והן לילדי ביה"ס.

ניסיוננו, המבוסס על בוגרינו ועל בוגרים בבתי ספר דמוקרטיים אחרים, מראה כי מרבית הילדים שעוברים מן הדמוקרטי למסגרות חינוך רגילות משתלבים בלימודים ללא קושי מיוחד ואף בהצלחה יתירה. הלימודים בביה"ס הדמוקרטי מעניקים לבוגרינו מיומנויות של עצמאות, אחריות, ביטוי והקשבה, שמסייעים להם בהמשך הדרך. גם ילדים שנמנעו משיעורי ליבה משלימים לרוב את הפערים במהירות מפתיעה. כמו כן הבוגרים שלנו מגיעים עם ידע רחב ומעמיק בתחומי עניין רב שלרב אינם נלמדים במסגרות רגילות.

בדומה למוסדות חינוך דומים, בית הספר והגן עברו את הליכי הרישוי ופועלים באישור ופיקוח משרד החינוך. בית הספר מוכר על ידי משרד החינוך ונמצא במעמד של מוכר שאינו רשמי.

אמנם בית הספר פתוח לתלמידים מכל הארץ, אך בפועל המאסה העיקרית של התלמידים מגיעה מאזור מצומצם יחסית (הרצליה בצפון ותל אביב בדרום). לרוב הילדים הולכים לחברים מייד אחרי הלימודים, ולפנות ערב מגיעים הורי הילד המתארח לאסוף.

יש התארגנויות פרטיות של הורים מאזורים שונים להסעה משותפת בתשלום, או הסעה משותפת במיניבוס ע"י חברת הסעות (בהתאם לביקוש ולמחיר). רוב המשפחות מעדיפות לארגן carpool פרטי, כך שההסעות מתחלקות בין 2-3 משפחות שגרות בסמיכות.