ביה"ס אינו מנסה ליישר את כל הילדים לפי שטאנץ, אלא להיפך - מעודד יצירתיות, סקרנות, מקוריות וחשיב

אני אוהבת שהילדים שלי לומדים בקבוצות קטנות, בהתאם לרמה האישית שלהם ולאו דווקא בהתאם לגילם.

אני אוהבת שיש להם חברים בגילאים שונים.

אני אוהבת שסדר היום שלהם בבית הספר כולל עוד פעילויות וחוויות, מלבד לימוד פרונטלי, כמו אסיפה, ועדות, פרוייקטים, ועוד.

אני אוהבת שיש דגש גדול על העצמה של הילדים - לתת להם לחשוב לבד, להמציא, למצוא פתרונות לבעיות, להציע הצעות.

אני אוהבת את זה שיש להם שעות פנויות במערכת (כמה - כל ילד לפי דרכו, ודרכם של הוריו), שבהן הם יכולים לשחק עם ילדים אחרים, לנוח, או לקרוא - ולא רק ללמוד 5 שעות רצוף בכל יום.

אני אוהבת שבתחילת ובסוף כל יום יש מפגש, שבו מדברים על ענייני השעה, נושאים מעשירים, ובהם יש לילדים הזדמנות לשתף ולדבר על מה שחשוב להם ומעניין אותם.

אני אוהבת שכשאנחנו מתכננים לצאת לסופ"ש הם לא רוצים לבוא, כדי לא להפסיד ימי לימודים, ובחופש הגדול הם מתגעגעים אל בית הספר והחברים.

זאת בפירוש הממלכה שלהם, והם מרגישים מאד שייכים.